כשהשמחה פוגשת את שדה הקרב
במסגרת הביקורים בשטחי הכינוס ובבסיסים, אנחנו מחלקים אלפי פריטים קדושים:
ציציות
חיילים רבים מבקשים ללבוש ציצית מתחת למדים. עבורם – הציצית היא סמל היהדות לשמירה עליונה, הגנה רוחנית ותחושת שייכות לעם ישראל.
כיפות
הכיפות הלבנות שעליהן מתנוסס הכיתוב "נ נח נחמ נחמן מאומן" הפכו למראה שכיח על ראשיהם של חיילים מכל שדרות החברה הישראלית – לוחמים, קצינים, טייסים ותומכי לחימה.
קמיעות של רבי נחמן להגנה ושמירה
קמיע הישועות המכיל את שמו של רבי נחמן, הידוע כמסוגל לשמירה והגנה רוחנית, נמסר לחיילים. הלוחמים נוהגים להניח אותם בתוך האפוד הקרמי, בתיקים האישיים או בכיס המכנסיים. קמיעות אלו מעניקים לחיילים שקט נפשי ותחושת ביטחון פנימית עצומה.
ספרי רבי נחמן
מותאמים במיוחד לכיס המדים או האפוד הצבאי. ספרים כגון "תיקון הכללי" (עשרה פרקי תהילים) עם מנחה וערבית, "ספר המידות" וספרים נוספים המעניקים כלים מעשיים להתמודדות עם פחד, בלבול וייאוש – רגשות טבעיים לחלוטין המלווים לוחמים בשדה הקרב. החיילים מספרים כי הפתיחה האקראית בספר ברגעים קשים בשטח מעניקה להם בדיוק את המענה או את המילה הטובה שהם נזקקו לה באותו רגע. "ספר ליקוטי תפילות" מאת רבי נתן מברסלב, מספקים לחיילים מילים מוכנות לתפילה אישית (התבודדות) בלבה של הסערה, ומאפשרים להם לשפוך שיחה לפני הבורא גם בתנאי שטח קשים ביותר.
חיבור בין קצוות החברה הישראלית
אחד ההיבטים המרתקים ביותר של השמחה בבסיסי צה"ל הוא היכולת שלנו לגשר על פני כל הפערים בחברה הישראלית. במציאות שבה יש הרבה חילוקי דעות בין אחד לשני, הבסיסים
הצבאיים הופכים לזירה של אחדות אמת. חסידי ברסלב, ולוחמים רבים רוקדים יחד במעגל אחד לצד שירים כמו "מצווה גדולה להיות בשמחה" או "אין עוד מלבדו". המפגש הזה מנפץ סטיגמות באופן מוחלט. החיילים רואים בנו שליחים של אהבת חינם ואכפתיות למסירות שלהם.
הפעילות הענפה שלנו בבסיסי צה"ל ובשטחי הכינוס בזמני מלחמה מהווה ביטוי חי לרוחו של העם היהודי ולתורתו של רבי נחמן – עם האמונה, השמחה והאחדות, הם המנועים החזקים ביותר שלנו כעם לצמיחה מתוך משבר.
דרך שירה, ריקודים, שמחה, וחלוקת ציציות, כיפות, קמיעות וספרים קדושים, אנחנו מצליחים לגעת בלבבות של אלפי חיילים, להפיח בהם תקווה ולהבטיח שגם ברגעים החשוכים ביותר של שדה הקרב, האור הגדול של השמחה והאמונה ממשיך לזהור בהם בעוצמה אדירה.
עדות מהשטח
אחד המפקדים בבסיס אימונים בצפון סיפר לנו "כי לאחר הביקור שלנו, החיילים שבו לפעילות המבצעית עם חיוך שלא ראה על פניהם כבר שבועות".
חייל בודד שקיבל קמיע וספר "ליקוטי תפילות" סיפר "כי הוא שומר אותו בכיס המכנס, והוא פותח אותו כשהוא זקוקה לרגע של שקט.
עדויות כאלה חוזרות על עצמן שוב ושוב, ומזכירות לנו מדוע הפעילות הזו כל כך חשובה.
